תקשורת טובה היא היכולת שלנו להבין אחת את השני. רגש הוא אחד מערוצי התקשורת המרכזיים בהם אנחנו באים לידי ביטוי. המרחב הדיגיטלי מאתגר אותנו ביכולת לזהות ולבטא רגשות באופן שיובן ע"י השני.
המחקר בדק ביטוי וזיהוי של רגשות בפלטפורמות כתובות ו-אסינכרוניות כמו WhatsApp ו-Facebook וכן בפלטפורמות וידאו סינכרוניות כמו Zoom.
שאלות המחקר:
מהן אסטרטגיות הביטוי והזיהוי הרגשיים של המשתתפים בדיונים הדיגיטליים?
באילו דרכים אסטרטגיות אלה מושפעות מסוג המדיום?
מה מחולל תהליכי ביטוי וזיהוי רגשיים בדיונים אזרחיים בסביבות דיגיטליות?
החוקרים מצאו שבכל הסביבות הדיגיטליות ישנם 4 מרכיבים ("generators") שמשפיעים על זיהוי וביטוי הרגשות:
מידת ההחלטיות המשויכת לדעתם/ן של המשוחחים/ות האחרים לגבי הנושא הנדון.
הקשר האישי של הכותב כלפי הנושא של הדיון.
הרקע האתני, לאומי ודתי של המשוחח.
עמדתם הפוליטית של המשוחחים.
בנוסף, המחקר מלמד כי תהליכי ביטוי וזיהוי של רגשות בדיונים אזרחיים דיגיטליים משתנים באופן מהותי במעבר בין סביבה דיגיטלית כתובה ואסינכרונית לבין סביבת וידאו סינכרונית.
כאשר המשתתפים מזהים רגשות של אחרים בדיון פנים אל פנים, הם מסתמכים במידה רבה על רמזים לא מילוליים כגון הבעות הפנים, מחוות גוף וטון הדיבור של הדובר. לעומת זאת, היעדר רמזים לא מילוליים בשיחה כתובה אסינכרונית גורם לכך שהמשוחח נותן משקל רב יותר לרקע של המשוחחים האחרים בדיון (בעיקר רקע סוציו-תרבותי, אתני, עמדות פוליטיות והקשר האוטוביוגרפי של המשוחחים לנושא של הדיון).
היבטים אלה "מפצים" במידה מסוימת על היעדר היכולת לראות ולשמוע את המשוחחים האחרים בסביבה הכתובה. ממצא זה מעלה שאלות על האתגר שלנו לפרש את החוויה הרגשית של אחרים בפלטפורמות הדיונים הנפוצות בעולם בעשור וחצי האחרון, למשל Facebook, WhatsApp וTwitter.
מה ניתן לעשות כדי להתגבר על אתגר זיהוי הרגש במרחבים א-סינכרונים כתובים ולהימנע מ"מגדל בבל" דיגיטלי?
לבחור את מילותינו בקפידה.
להשתמש במילים שניתן לדמיין אותן כתמונה או כסיטואציה. בעיקר סיטואציות רגשיות הנוגעות בעצבים חשופים.
להרבות בשימוש בסימנים כדי להפחית את תחושת הנחרצות של הכתיבה (למשל סימני פיסוק).
להתאפק ולהשהות את התגובה ולעיתים אף לבחור לא להגיב.
לנצל את היכולת להשהות ולשקול תגובה במרחב זה ולהשתמש בכך כדי לדייק את האמירות שלנו.
לסיכום, התקשורת שלנו בדיגיטל, שהיא לב ליבה של העשייה בימים האחרונים ואולי בכלל בעשור האחרון מורכבת ורגשית במיוחד. אם נכיר את הדרכים להתגבר על המורכבויות נצליח להנחות דיונים בקהילות דיגיטליות שיתנו מקום לחוויות רגשיות וכתוצאה מכך לקרבה ושייכות בין החברים.
לקריאה נוספת:
Keynan, O., Brandel, N., & Slakmon, B. (2022). Students’ knowledge on emotion expression and recognition in computer-mediated communication: A comparative case study. Computers & Education, 189, 104597.
המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.
את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.
לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3
Comentarios