מנהלי ומנהלות הקהילות עסוקים בשאלה - מה מחבר אנשים פרטיים השונים אלה מאלה בעולם הערכים, ברקע הכלכלי-חברתי, בקרבה לדת ובאוריינטציה הפוליטית?
במקרים רבים נראה שרב השונה על המחבר בינינו. ולמרות זאת, אנו רוצים ובוחרים לחיות, לפעול וליצור יחד ולהגדיר עצמנו כחלק ממספר רב של קהילות פיזיות ודיגיטליות.
מה מנהלים ומנהלות של קהילות פיזיות ודיגיטליות צריכים לדעת כדי לבנות חיבור רגשי עמוק בין חברי וחברות הקהילה?
בשאלות האלה בדיוק נעסוק הפעם באמצעות עוד מחקר שהוא "קלאסיקה" בתחום ניהול הקהילות בפרט ובפסיכולוגיה חברתית בכלל. זאת הזמנה לחשוב כיצד המחקר הזה מתכתב עם המציאות העכשווית בה קהילות שונות ומשונות, פיזיות ודיגיטליות, ניצבות בלב התנופה האזרחית לה אנו עדים בימים אלה.
אז בואו נתחיל...
כל קהילה תלויה במחויבות ובהשתתפות מרצון של החברים שלה. אנו רואים בימים אלה עד כמה הרצון והתשוקה, להיות חלק מפעילות משותפת, משמשים כמרכיבים מרכזיים בחוזקן של הקהילות ושל ההשפעה שלהן על מי שזקוק לתמיכה וסיוע.
מקהילות של מרצים באקדמיה המתנדבים ללמד נוער מפונה ועד לתרומות דם, אוכל, סיוע בעת התקפי חרדה ותרומות כספיות לבעלי עסקים מהעוטף.
עיצוב הקהילה
כשפותחים קהילה יש מלאכת מחשבה על הפעילות והמשמעות, בין היתר, נדרשת חשיבה על:
הנורמות של הקהילה - מה מותר ומה אסור (מדיניות ארגונית)
מהן דרכי ההשתתפות - איך יוצרים מעורבות והשפעה
תהליך זה של עיצוב הקהילה משפיע על האופן שבו אנשים יכולים לקיים אינטראקציה, על המידע שהם מקבלים זה על זה, על הקהילה כקבוצה עם זהות קולקטיבית, ועל הדרך שלהם כאנשים פרטיים ליצוק משמעות יחדיו.
אז רגע, רגע, מה מחבר בינינו? החוקרים טוענים שהאילוצים וההזדמנויות הגלומות בעיצוב קהילה מקוונת משפיעים על האופן שבו אנשים מתחברים לקהילה ועל השאלה האם הם מוכנים להשקיע מאמצים למענה ובשמה?
בואו נכיר שתי גישות מרכזיות לשאלה מה מחבר בין חברי קהילה, גישות הלקוחות ממחקרים בפסיכולוגיה חברתית:
תיאוריית הזהות - אנשים פרטיים, גם אם הם שונים אלה מאלה, יכולים למצוא את עצמם חלק מנרטיב משותף של קהילה. הם חווים תחושה עמוקה שמעצם ההשתתפות שלהם בקהילה, וגם אם יש מחלוקות, הם יכולים להביע לידי ביטוי את עולם הערכים שלהם. הקהילה נותנת ביטוי לרגשות, לחששות, לתקוות ולמה שהם תופסים בתור טוב המשותף. שימו לב! זה לא אומר שכולם תמימי דעים ושלכולם מתנוססת אותה התמונה בראש. המשמעות היא שכולם נרתמים לנרטיב משותף ולו קווי דמיון שניתן לחלוק יחד.
תיאוריית הקשר- בשונה מכך, עוסקת בחיבור של חברי הקהילה על בסיס היחסים שהם מפתחים אלה עם אלה. למשל, קהילות שאנשים מצטרפים אליהן יחד עם חבריהם הטובים. הדגש הוא על הקשר האישי והחברות בין המשתתפים.
ראוי לציין שקהילות חזקות הן כאלה שהמנהלים משקיעים מאמץ ביצירת התנאים הן לחיבור על בסיס זהות והן ליצירת קשרים אישיים. פשוט יותר ליצור חיבור על שני הבסיסים האלה בקהילות קטנות עם כמות קטנה של משתתפים, אבל אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות לעשות זאת גם בקהילות גדולות (מאמאצחיק היא דוגמא מעולה לכך).
החוקרים מראים כיצד החלטות עיצוביות של מנהלי ומנהלות הקהילות, כגון אלו המתמקדות בהגדלה והצטרפות של חברים, לעומת שימור חברים קיימים ופיתוח היחסים ביניהם, הגבלת או קידום דיון מחוץ לנושאים הנדונים בקהילה, והגבלת גודל הקבוצה או מתן אפשרות לצמיחה בלתי מבוקרת, יכולות להוביל לזהות משותפת או לקשרים בין-אישיים בין חברי הקהילה. כתוצאה מכך לרמות וצורות שונות של השתתפות.
הזדהות עם קבוצה יכולה להיות מאוד חזקה בקבוצות בעולם הפיזי, שבהן, למשל, אנשים נעשים מחויבים מאוד מבלי להכיר חברים אחרים. כאשר אנשים חשים התקשרות המבוססת על זהות, הם נוטים לתפוס אחרים בקבוצה כניתנים להחלפה. לעומת זאת, בהתקשרות מבוססת קשר, אנשים "קשורים" זה לזה ופחות לקבוצה. ההבחנה בין התקשרות מבוססת זהות והתקשרות מבוססת קשר יושמה גם על קהילות דיגיטליות.
ההודעה הבאה נשלחה על ידי חבר קיים בקבוצת תמיכה דיגיטלית למלחמה בסרטן, אל מצטרף חדש ממחישה זאת: "ברוכים הבאים לרשימה. איש אינו רוצה להצטרף אליה. זה באמת מסריח להיות כאן, אבל תמצאו פה ניסיון עשיר, הרבה הצעות וטיפים מצוינים".
לעומת זאת, אינטראקציה מבוססת קשר באה לידי ביטוי בציטוט מתוך מכתב תודה של חבר אחד בקבוצת התמיכה וממחיש את סוג הקשר שנוצר בין השניים: "תודה על המילים החמות שלך - אתה מהווה השראה עבורי... ! אני עדיין זוכר שהיית הראשון שהגיב לפוסט הראשון שלי ברשימה הזו, לפני יותר מ-4 שנים".
המשמעות של ההבדלים בגורמים ובהשלכות של התקשרות מבוססת זהות או קשר היא שמנהלי ומנהלות הקהילות מתמודדים עם פשרות עיצוביות, שבחירתן תהיה תלויה במטרות שיש להם עבור הקהילות שלהם.
שאלות למחשבה בימים אלה עבור מנהל ומנהלת קהילה:
עד כמה הקהילה שלך מבוססת על קשרים אישיים או על זהות משותפת?
כיצד תפתח את תחושת השייכות בהתבסס על אופיה וצביונה של הקהילה?
איך תיצור/תצרי תנאים לחיבור אישי, היכרות ויחסים ארוכי טווח?
לקריאה נוספת:
Ren, Y., Kraut, R., & Kiesler, S. (2007). Applying common identity and bond theory to design of online communities. Organization studies, 28(3), 377-408
המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.
את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.
לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3
Commentaires