בימים קשים אלה אנו עדים לתנופה חסרת תקדים של החברה האזרחית בישראל.
אזרחים מודאגים מתגבשים לתנועות חברתיות (למשל "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה") פועלים כמעין "חמ"ל אזרחי" למען כל מי שזקוק לעזרה.
כדי לקשור את המאמרים המוצגים עם אירועי השעה, השבוע נציג בפניכם/ן את תהליך ההיווצרות של זהות משותפת בתוך הקהילות.
נעשה זאת באמצעות שני מאמרים חשובים אשר מתמקדים בתפקיד של היווצרות הזהות הקולקטיבית של תנועות חברתיות בסביבות דיגיטליות.
הזהות הקולקטיבית שמציעות תנועות חברתיות נועדה לייצר תחושת שייכות ושותפות בקרב החברים בהן, כמו גם הזדהות עם נושאי הפעילות, יצירת חוויה קולקטיבית של "אנחנו" אבל לא סתם אנחנו אלא אנחנו המוגדרים בזהותנו הקולקטיבית בהשוואה ל"אחרים" השונים מאיתנו במניעים שלהם ובהשקפת עולמם. אנחנו אשר באים לפתור בעיה יחד עם הכלים העומדים לרשותנו ובמקביל נפתח כלים רעיוניים ופרקטים חדשים.
הגדרת מאפייני הזהות היא אחת הדרכים בהן הפעילים מגייסים פעילים ותומכים חדשים לפעולה הקולקטיבית. ולכן, עלינו לחשוב על זהות קולקטיבית כמאפיין מרכיב משותף לאנשים רבים אשר משמש בתור המייצג של תכונות תרבותיות, השקפות עולם, עמדות וברוח ימים אלה - חוויות רגשיות. כאשר הזהות מנוסחת כהלכה היא מאותתת לאנשים הפרטיים אשר שוקלים האם להצטרף לפעילות של התנועה החברתית כי לתנועה יש פוטנציאל לגרום לשינוי חברתי, ושמעצם ההצטרפות אליה הם יזכו לחוויה רגשית עמוקה ולביטוי של אמות המוסר והשקפת העולם שלהם.
בחזרה לישראל, נובמבר 2023, הרי שאנשים פרטיים רבים הצטרפו או יזמו התארגנות חברתית למען מטרות רבות. יוזמות שהצליחו במיוחד נתנו למשתתפים בהן ערך ומשמעות: הפעילים השקיעו זמן ומשאבים נוספים (לעיתים כלכליים) והצטרפו לעשייה המשותפת.
בעשור וחצי האחרון, חלק ניכר מהפעילות של תנועות חברתיות (בעיקר תנועות מחאה) התקיימה ברשתות המדיה החברתיות. המקרים הבולטים כוללים את תנועות האביב הערבי Me too, Black lives matter, M15 ותנועות Occupy. כולן מאוד אינטרנטיות בשפתן ובאופן פעולתן.
מסיבה זו החלו להיערך מחקרים העוסקים באופנים בהם הפעילים החברתיים של אותן התנועות משתמשים באמצעים מקוונים ובשיח רב משתתפים של משתמשי האינטרנט כדי לקדם את מטרותיהם.
אמצעים מקוונים אלה כוללים MEMS, איורים, תמונות (למשל המסכה של גאי פוקס שהפכה לסמל תנועת Anonymous), קטעי וידאו וכן ניסוחים שונים של 'האשטג'.
בישראל של ימינו, מעניין ומעורר רגשית במיוחד השימוש הפיזי והדיגיטלי בפניהם של תושבי העוטף החטופים כחלק מהפעילות של התנועה הקוראת להחזרתם ומציבה מטרה זה כראשונה במעלה.
המחקר אודות הפעילות המקוונת, מראה כי האמצעים המקוונים מאפשרים לפעילים לזהות את עצמם ולהיות מזוהים על ידי אחרים כחברים בקולקטיב, כמו גם לייצר ברשתות המדיה החברתיים מינוח ייחודי דרכו פעילותם מתוקשרת ביניהם ומוסברת לגורמים חיצוניים.
זהו תהליך בו קהילה של משתמשים מתגבשת סביב רעיונות כלליים המזרזים את החוויה הרגשית הנחוצה ואת תחושת הציפייה ליצירת שינוי חברתי. הפעילים יוצרים שפה משותפת (להרחבה ראו את המאמר של Gerbaudo, 2015).
כדוגמה לכך, החוקרת קבדה (Kavada (2015 מסבירה שבאמצעות שיח שמתנהל בפייסבוק, המשתמשים יכולים לתקשר ביניהם באמצעות "קול קולקטיבי". כך למשל, באמצעות הוספה של "99%" לפוסטים בפייסבוק מתחברים לשיח המחאה של תנועות 'Ocuupy' ברחבי העולם. ובדרך זו הם מאותתים לעצמם ולמי שנחשף לתכנים שהם כותבים כי הם חלק מקבוצה המתנגדת לשחיתות פגיעה בדמוקרטיה, לוביזם ופערים חברתיים.
אולם שימו לב! רוב הגבולות בחיינו, אלו המשייכים אותנו לקהילה כזו ולא אחרת הם אינם גבולות פיזיים. אלא הם גבולות סימבוליים הנוצרים על ידי שפה ויזואלית, רגשית או טקסט מסוגים שונים עם משמעות היסטורית וערכית עבור חברי קבוצה מסוימת ולא עבור אחרת. בקהילות ותנועות חברתיות ברשת אלה הם הגבולות המייצרים מחד שייכות ומאידך מרחק וזרות בקרב מי "שלא שייך".
אלה הם האמצעים דרכם פרטים וקבוצות חברתיות נושאים ונותנים ביניהם על ההגדרות של המציאות החברתית. תנועות חברתיות שצצו בישראל בעקבות המחאה או בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר עושים שימוש רב בגבולות סימבוליים כדי להגדיר את מטרותיהם, את השיח שלהם ואת הפעולות שהן נוקטות כדי להביא לשינוי חברתי בין אם באמצעות מחאה ובין אם באמצעות סיוע אזרחי.
כך גם מנהלי קהילות דיגיטליות צריכים להשקיע מחשבה רבה ביצירת הגבולות הסימבוליים, בשפה הוויזואלית ובאמצעים הסמליים לרבות צבעים, הדגשת מילים, איורים ועוד בבואם לשייך קהל רחב לפעילות משותפת.
לקריאה נוספת:
Gerbaudo, P. (2015). Protest avatars as memetic signifiers: Political profile pictures and the construction of collective identity on social media in the 2011 protest wave. Information, Communication & Society, 18(8), 916-929.
Kavada, A. (2015). Creating the collective: Social media, the Occupy Movement and its constitution as a collective actor. Information, Communication & Society, 18(8), 872-886
המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.
את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.
לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3
Comments