היום נעמוד על הקשר שבין פעילות מאורגנת של קהילת משתמשים ברשתות החברתיות לבין היכולת שלהם ליצור שינוי חברתי ותודעתי. נשאל: מה התפקיד של אמצעים סמליים כמו נוסחי האשטג ביצירת נרטיב המלכד תחתיו קהלים מגוונים?
אבל קודם לכן עלינו להבין את אחד המנגנונים היצירתיים המובילים אותנו ברשתות החברתיות והם הסמלים. אז מהו סמל? באופן כללי ניתן להגדיר סמל כסימן שיש עליו הסכמה והבנה פרשנית רווחת במסגרת תרבותית מסוימת. הסמלים שבחיינו נושאים על גבם משמעויות היסטוריות ורגשיות רבות עוצמה ובמובנים רבים הם בעצם הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. חשבו למשל על המקום של הדגל או ספר התורה בחיינו, של המנון עבור אזרחי המדינה או על תהליך בחירת האימוג'יז כדרך יומיומית להביע (גם אם לא באופן מוצלח במיוחד) את רגשותנו. בסביבות דיגיטליות בהן התקשורת היא בעיקרה תקשורת של סמלים ושפה חזותית עלינו להבין כיצד לגייס את אותם סמלים כדי להוביל לשינוי תודעתי בבואנו לקדם שינוי.
כדי לדון בכוחם של חברי קהילה ברשתות חברתיות נבחן את המקרה של תנועת המחאה Black lives Matter אשר נוסדה בארצות הברית בשנת 2013 וגדלה לתופעה נרחבת בחברה האמריקאית לאחר הירצחו של מייקל בראון בשנת 2014 על ידי שוטר בעיירה פרגוסון שבמיזורי. תנועה זו מקיימת קהילות פיזיות ודיגיטליות ברחבי ארצות הברית ובשנים האחרונות גם ברחבי העולם כאשר הקווים הכלליים שלה כוללים התנגדות למה שמכונה "הוצאה להורג ללא משפט", קרי ירי של שוטרים על אזרחים אפרו-אמריקאים, קידום של זכויות מהגרים, זכויות להטב"ק וזכויות אזרח. השפה הויזואלית של התנועה אשר מפעפעת בקהילות שלה מתכתבת עם ההיסטוריה העקובה מדם של התעמרות הממסד על זרועותיו השונים באפרו-אמריקאים מתקופת העבדות, דרך ההפרדה הגזעית (סגרגציה) ועד לאלימות משטרתית בימינו.
בשנת 2015 התפרסם מאמר חשוב הנוקט בגישה המוכנה בו "Hashtag ethnography". כלומר מחקר אתנוגרפי המתעניין בשפה של המשתמשים באופנים בהם הם יוצרים יחד תרבות של מחאה דרך חילוץ, קריאה וניתוח של פוסטים אשר תויגו ferguson#. החוקרות סבורות שכמו כל שדה מחקר במדעי החברה, גם האשטג מייצר סביבה לחקר וניתוח ולכן היא מתייחסת לפוסטים הללו אשר מפורסמים בטוויטר בתור שדה מחקר לכל דבר ועניין. ממצא אחד מעניין שהיא מבליטה אשר דרכו המשתמשים מייצרים שינוי תודעתי, למשל, ביחס למצבם של אזרחים אפרו-אמריקאים בארצות הברית אבל באופן רחב יותר במצבם של אזרחים שחורים בכל העולם הוא הצבעה על הדרך שבה באמצעות נוסחי האשטג אנחנו יכולים ליצור נרטיב המלכד קהל גדול. קריאה מקיפה של ההאשטג המצביע על איזור גיאוגרפי הופך לאמצעי סמלי (זוכרים את ההקדמה?), כלומר לסממן ממשי שבעצם מכווין לנרטיב קולקטיב לפיו פוסטים בהם ישנו התיוג #ferguson הם פוסטים המספרים משהו על המצב של כל מקום בעולם בו מתעמרים בחייהם של שחורים או שחייהם בסכנה. פרגוסון היא כבר לא עיירה, היא רעיון, היא מציאות חיים. הנרטיב המלכד הופך את העיירה הקטנה במיזורי אשר קודם לכן רק מעטים הכירו למרחב סמלי בלתי מוגבל המשפיע על תודעתנו על ידי כך שהוא נקשר בדמיוננו עם הרצח הברוטאלי של אותו צעיר בשם מייקל בראון.
המאמר מלמד שהאשטג כאמצעי סמלי הוא קודם כל אמצעי מגשר שפועל על הדמיון. האשטג הוא לא רק אמצעי לקסיקלי לתיוג של מילים והבלטתן. האשטג הוא אמצעי רעיוני הקושר מאורעות מורכבים מבחינה רגשית, היסטורית ותרבותית למסר ברור שרבים יכולים להזדהות איתו.
החוקרת מסבירה כי השקעה באמצעים הסמליים של הקהילות הדיגיטליות בהן אנו פועלים היא מלאכת מחשבת של ממש, שכן כאשר היא נעשית כהלכה יש בה את היכולת לרתום קהלים גדולים לנרטיב. אולם כאשר היא נעשית באופן מזורז ולא מעמיק, ללא היוועצות וחשיבה מעמיקה או ללא קשר תרבותי, היסטורי או רגשי מובהק היא מאבדת מכוחה ונדמית לנו סתמית למדי.
אז עד כמה אתם/ן משקיעים/ות בנוסחי ההאשטג בקהילה שלכם/ן? האם אתם בוחנים יחד עם חברי הקהילה אמצעים סימבוליים המאפשרים לשפר את התקשורת ביניכם/ן בדרכם/ן ליצור נרטיב משותף?
לקריאה נוספת:
Bonilla, Y., & Rosa, J. (2015). # Ferguson: Digital protest, hashtag ethnography, and the racial politics of social media in the United States. American ethnologist, 42(1), 4-17.
המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.
את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.
לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3
Comments