קאטי פרוב
30 במרץ 2025
מה באמת ההבדל בין הנחיית קבוצות להובלת קהילות – ואיך כל תחום יכול ללמוד מהשני?
קאטי פרוב, מנהלת קהילת פנים ארגונית במכבי, בוחנת את קווי הדמיון, ההבדלים וההזדמנויות לשילוב בין העולמות, בכתבה שמציעה תובנות פרקטיות ומחשבה מערכתית על בניית מרחבים משמעותיים.
הובלת קהילה והנחיית קבוצה: קווים משיקים ושוני בין התחומים
הובלת קהילה והנחיית קבוצה הם שני תפקידים חשובים ודרושים, אך יש ביניהם הבחנות משמעותיות. עם זאת, קיימות נקודות השקה רבות שיכולות לשפר את האפקטיביות בכל אחד מהם. בעוד שהנחיית קבוצה עוסקת בתהליכים וקשיים שנוגעים לקבוצה קטנה ומובנית, הובלת קהילה מתייחסת לניהול רשת רחבה ומגוונת של אנשים, שבחלקם אינם נפגשים פיזית.
קווים משיקים
מרחב למילוי צרכים
קהילות וקבוצות פועלות מתוך מטרה לענות על צרכים של המשתתפים, בין אם מדובר בתמיכה רגשית, למידה או התפתחות אישית. לדוגמה, קבוצת תמיכה למתמודדים עם אובדן תספק מקום לשיתוף והתמודדות עם כאב, וקהילה דיגיטלית של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים תספק מידע ותמיכה הדדית.
מנהיגות
בשני המקרים יש צורך בדמות מובילה שמייצרת סביבה תומכת, פתוחה ומאפשרת שיח. בקהילה יש יותר הובלה עצמית: הדינמיקה נובעת מהמשתתפים עצמם. בקבוצת הרבה פעמים הובלה חיצונית ע"י מנחה בשלבים ראשוניים בהם הוא אחראי להנחות, לכוון ולשמור על הכללים ובהמשך עוברת לחברי הקבוצה.
תהליכי התפתחות
לצורך השוואה נתבסס על שני מודלים: Tuckman שמתייחס לקבוצות קטנות Rheingold שמדבר על קהילה וירטואלית. המודל של טוקמן מתרכז בקבוצות קטנות וממוקדות על פי שלבים מאוד ברורים של התפתחות – יצירת קשרים, התמודדות עם קונפליקטים, ביצועים ושחרור. ריינגולד מתאר את התפתחותה של קהילה במובן רחב יותר, כולל קהילות דיגיטליות, שמבוססות על שלבים יותר גמישים, עם דגש על התפשטות ותחזוקת הקשרים בין המשתתפים לאורך זמן.
קהילה | קבוצה | שלבי התפתחות
|
גילוי ואיתור - חברי הקהילה מוצאים את המרחב הדיגיטלי או הפיזי שבו הם יכולים להתאסף, להתחבר ולחפש את המשותף. זהו שלב שבו עדיין אין הרבה קשרים הדוקים, אבל יש תחילת זיהוי של המטרות המשותפות של הקהילה.
| התהליך מתחיל ב"שלב ההתארגנות" (Forming), שבו חברי הקבוצה מגלים אחד את השני, מגדירים מטרות ומבנים. יש כאן הרבה חוסר בהירות, אנשים בדרך כלל לא מראים את עצמם באופן מלא. | שלב ההתחלה
|
חברי הקהילה מתחילים לשתף תוכן, שאלות, פתרונות, חוויות אישיות ומבנים של קשרים מתחילים להיווצר.
בשלב זה אין בהכרח קונפליקטים או בעיות, אלא דווקא יצירת אינטראקציה ומשא ומתן.
| בשלב ה-"Storming", חברי הקבוצה מתחילים להתמודד עם קונפליקטים, תחושות של חוסר וודאות ותחרות.
זהו שלב שבו כל אחד מביע את עצמו והקבוצה מתחילה להתמודד עם אתגרים, ולעיתים גם מתחלקת על בסיס דעות וגישות שונות. | שלב יצירת הקשרים |
בשלב זה, הקהילה מתחילה להתייצב. הקשרים הופכים למבוססים יותר, ויש תחושת שייכות. חברי הקהילה מרגישים שייכות ומעורבות גבוהה יותר, ומתחילים להרגיש חלק מקבוצה שמקדמת מטרות משותפות. | בשלב ה-"Norming", הקבוצה מתחילה להגיע להסכמות והבנה הדדית, חברי הקבוצה מקבלים תפקידים ומשימות, והם מתחילים לעבוד בצורה אפקטיבית יותר ביחד.
| שלב היציבות – תחושת שייכות |
בשלב זה הקהילה מתחילה להתרחב וכוללת יותר אנשים ותחומים. הקשרים בתוך הקבוצה הופכים לחזקים ומסודרים, ויש יותר יציבות והתרחבות של הפעילות והתפשטות המטרות של הקהילה. זו תקופה של המשך גידול ושיפור של הקהילה. | בשלב ה-"Performing", הקבוצה מתחילה לפעול בצורה חלקה, כל חבר תורם ותורם כראוי, וכולם ממוקדים במטרה המשותפת. זהו שלב שבו הקבוצה מתפקדת בצורה היעילה ביותר. | שלב החיזוק – התרחבות ויציבות |
בשלב הזה, הקהילה מתחילה להתייצב לטווח ארוך. יש שמירה על יציבות, גם כאשר התמודדות עם אתגרים מתמשכים, ותחזוקת הקשרים הופכת לקריטית. במקרה של קהילה דיגיטלית, השימור והמשכיות הפעילות יכולים להיות מאתגרים ודרושים תחזוקה מיוחדת. | בשלב ה-"Adjourning" (שלב הפירוק) טוקמן מדבר על התפרקות של הקבוצה, כשמגיעים לסיום המשימה או תהליך. בשלב זה עשויים להתפוגג קשרים אישיים ופעולות משותפות, כל חבר פונה למטרות אחרות. | שלב השימור – התמודדות עם אתגרים |
יצירת שיח פתוח ומעורבות רגשית ופעילה
הקשבה פעילה ואמפתית – יצירת תחושת שייכות וביטחון דרך הקשבה ותמיכה רגשית.
שיקוף – הבהרת ופתיחת דיאלוג, כך שכל אחד יכול להבין את המורכבות והצדדים השונים.
פתרון קונפליקטים – ניהול קונפליקטים בצורה שמקדמת הבנה הדדית ופתרונות שמכובדים על ידי כל הצדדים.
עידוד השתתפות ושאלות פתוחות – יצירת הזדמנויות לשיח פעיל תוך עידוד לחשיבה עצמאית ושיתוף.
בשני הסוגים יש שאיפה למטרה משותפת, בין אם זו תמיכה הדדית, שיתוף מידע או השגת יעד מסוים. לדוגמה, במרחב קהילתי, המטרה עשויה להיות יצירת תחושת שייכות, ובקבוצה שמנחים, המטרה יכולה להיות טיפולית או חינוכית.
השוני בין הובלת קהילה להנחיית קבוצה:
ההבדל בין מרחב קהילתי להשתתפות בקבוצה נוגע בעיקר באופי הדינמיקה וההזדמנויות שמספק כל אחד מהם ובתפקיד המנחה לעומת מנהל קהילה. מרחב קהילתי מהווה מקום רחב ומגוון יותר, שבו אנשים יכולים להתחבר סביב נושא או מטרה משותפת, אך יש בו יותר גמישות ופתיחות לשיח ופעילויות שונות. בקהילה, אנשים יכולים לבחור איך להשתתף, האם זה דרך פעילויות, שיתוף חוויות, או פשוט צפייה מהצד, כשהם חלק מקהל רחב יותר.
לפעמים עזיבת הקהילה קלה יותר מאשר החלטה לעזוב את הקבוצה. השתתפות בקבוצה היא בדרך כלל יותר ממוקדת, עם מטרות ברורות ופעילויות מסודרות, כמו סדנאות, קבוצות תמיכה או דיונים מובנים. הקבוצה בדרך כלל מחייבת השתתפות פעילה, ויש בה יותר אינטראקציה ישירה בין חברי הקבוצה, שמביאה לתהליך משותף וממוקד יותר.
השתתפות בקבוצה לרוב תחומה בזמן, רמת המתח בין החברים גבוהה יותר עקב היכרות אישית. תפקיד המנחה מורגש ומשמעותי יותר, גם אם הוא בוחר לצפות ולהיות פחות פעיל.
קבוצה | קהילה | מאפיין |
מספר המשתתפים סופי לאחר תחילת הקבוצה למעט מקרים של הוספת משתתפים בשלבי התחלה או עזיבת משתתפים במהלך המפגשים. בד"כ בקבוצה יש 10±5 משתתפים | מספר משתתפים משתנה, אין מספר מינימלי.
קהילות יכולות להגיע לאלפי משתתפים.
| גודל |
ממוקד
קבוצה טיפולית המפגישה אנשים באופן חד-פעמי או למספר מפגשים רצופים עם מטרה ספציפית, כמו סדנה לניהול מתח או קבוצת תמיכה למטפלים. | גמיש
קהילה של מטפלים שמתכנסת באופן בלתי פורמלי לאורך זמן, עם הזדמנויות להשתתף בפעילויות שונות כמו סדנאות, מפגשים חברתיים או דיונים על נושאים מגוונים. | מבנה |
מסגרת זמן מוגדרת: מוגבלת במספר מפגשים או בסיום תאריך מוגדר (למעט קבוצות "רכבת"). | דינמיקה מתמשכת: יכול להימשך לאורך זמן ללא מגבלות זמן. | מסגרת זמן
|
סגור וממוקד: משתתפים שנבחרו מראש ומתאימים למטרת הקבוצה. | פתוח ורחב (יכול לכלול מגוון של אנשים עם תחומי עניין שונים). | הרכב משתתפים
|
ממוקדות, מוגדרות מראש וברורות, למשל: טיפול, למידה, פתרון בעיה
קבוצה בה המשתתפים עובדים על מטרה מסוימת, כמו צמצום תחושת בידוד או למידה של כלים להתמודדות עם שחיקה. | מגוונות וגמישות משתנות בהתאם לצרכים של החברים.
קהילה שמטרתה להציע מגוון רחב של תמיכה והזדמנויות למטפלים: מידע, הכשרה, שיתוף חוויות, נטוורקינג, והכוונה.
| מטרות
|
אינטנסיבית ומובנית
קבוצה בדרך כלל כוללת השתתפות אינטימית ומובנית, בה כל חבר מעורב באופן פעיל ובצורה מוגדרת. | משתנה, רב קהילתית
חברי הקהילה יכולים להיות חלק ממנה באופנים שונים: צופים, פעילים, או תורמים מזמנם ומרצם. כל אחד יכול להשתתף ברמות שונות ומיוחדות לו.
| תחושת שייכות |
אינטימית ומגוונת
בקבוצה (אידיאלית 😊), יש אינטראקציה אינטימית יותר, עם שיח פתוח, חשיפת רגשות ודיאלוגים מעמיקים.
יש קבוצות סטטיות עם רמת מעורבות נמוכה -תלוי סיטואציה, מנחה ומשתתפים.
עוד מצב שלא מאפשר אינטימיות בקבוצה – נוכחות של מנהל הישיר במפגשים. לדוגמא: עקב קונפליקט בין 2 יחידות ארגוניות הוחלט להזמין מנחה חיצוני כדי לעבוד יחד על הערכים ולבדוק בסביבה בטוחה ומאפשרת מה יכול לקרב את העמדות של שני הצדדים. מנהלי יחידות סקרנים לדעת מה קורה במפגשים וגם יש להם אג'נדה לקדם. על המנחה להיות החלטי ולא לאפשר זאת, כי זה ישפיע ישירות על האופי של אינטראקציה בין המשתתפים בקבוצה | מגוונת, לעיתים שטחית
בקהילה, האינטראקציות עשויות להיות שטחיות יותר, כמו תגובות לפוסטים, שיתוף בחדשות, או מפגשים שלפעמים אינם כוללים שיחות עומק.
יש קהילות שמצליחות לייצר אינטימיות באמצעות מפגשים והיכרות אישית, חשיפה של פגיעות, שמירה על מרחב בטוח ואופי של הנושאים, המשתתפים וסגנון של מנהל קהילה.
המשתתפים נוטים לתקשר ולשתף פעולה בצורה שמעצימה את החוויה המשותפת ומחזקת את הקשרים החברתיים. | אינטראקציה |
בד"כ משתתפים בוחרים לקחת חלק במפגשים. רמת
יחד עם זאת יש מצבים יש מקרים בהם מחייבים את המשתתף להגיע כי השתתפות בתהליך הקבוצתי יכולה להשפיע על עתידו: קבוצות טיפוליות בשירות בתי הסוהר או שירותי רווחה
רמת מחוייבות גבוהה | לרב ההשתתפות וולונטרית
רמת מחויבות נמוכה: החברים חופשיים להשתתף או לעזוב בכל עת.
| רמת מחוייבות
|
דורשת השתתפות פעילה
בקבוצה, מצופה מהמשתתפים להיות מעורבים באופן ישיר, להגיב ולעבוד על תהליך אישי או קבוצתי לאורך המפגשים.
| משתנה לפי הצורך
חברי הקהילה יכולים לבחור מתי ואיך להשתתף, בהתאם לצרכים האישיים שלהם.
| מעורבות |
ניהול רגשות ותהליכים, קיום היררכיה: המנחה נמצא בעמדת סמכות ומניע את התהליך.
המנחה מתמקד בניהול התהליכים הרגשיים והקבוצתיים, תיווך בין חברי הקבוצה והכוונה להשגת מטרות ברורות. | עיצוב מרחב יציב ודינמי
היעדר היררכיה: החברים שווים ויכולים לשחק תפקידים שונים. המטרה של מנהל קהילה לחזק את הקשרים בין חברי הקהילה למטרה משותפת.
המנהל דואג למרחב פתוח, גמיש, ומזמין, בו ניתן להחליף רעיונות, לשתף תכנים, ולתמוך אחד בשני בצורה רשלנית אך גם מקצועית. | תפקיד המוביל
|
למידה הדדית
מה יכולים מנהלי קהילות ללמוד ממנחי קבוצות?
הקשבה פעילה: יצירת תחושת ביטחון על ידי הבנת צרכי החברים בקהילה.
שיקוף: מתן ביטוי לקולות החברים, כך שירגישו שדבריהם נשמעים ומשפיעים.
ניהול קונפליקטים: פתרון חיכוכים בצורה שמחזקת קשרים ולא מפרקת אותם.
משוב ולמידה מתמשכת: ניטור שוטף של התקדמות הקהילה ושיפור מתמיד בהתאם לצרכים.
מה יכולים מנחי קבוצות ללמוד ממנהלי קהילות?
שימור קשרים לטווח ארוך: חיזוק תחושת השייכות גם לאחר סיום התהליך הקבוצתי.
גמישות מחשבתית: התאמת מטרות ופעילויות לצרכים הדינמיים של חברי הקבוצה.
חיזוק ערכים משותפים: יצירת בסיס ערכי שילווה את הקבוצה גם אחרי סיום הפעילות.
לסיכום
ההצלחה בהובלת קהילה או בהנחיית קבוצה תלויה ביכולת להבין את ההבדלים והדמיון בין התפקידים, ולשלב כלים המתאימים לצרכים המשתנים של החברים. התאמה אישית וגמישות מאפשרות ליצור מרחב מחבר, תומך ומעצים, שמוביל לחוויות משמעותיות הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.
ביבליוגרפיה
אורט,מ, זילברמן,מ (2011) מיומנויות הנחיה לקבוצות, מדריך למנחה. הוצאת אח בע"מ
בנסון,ג'.פ. (1992). יצירתיות בעבודה עם קבוצות. הוצאת אח בע"מ
וגנר,כ.ק., אינגרסול, ס.ק. (2019). הגישה המוטיבציונית בקבוצות. הוצאת אח בע"מ
Bonebright, D. A. (2010). 40 years of storming: a historical review of Tuckman’s model of small group development. Human Resource Development International, 13(1), 111–120. https://doi.org/10.1080/13678861003589099
Ellis, D.; Oldridge, R. and Vasconcelos, A. (2004). A Community and virtual community. In B. Cronin (Ed.), Annual Review of Information and Science and Technology, Vol. 38 (pp.145- 186). Medford: Information Today. RAE2008 https://www.researchgate.net/publication/37146887_Community_and_Virtual_Community