בתקופה האחרונה נשאלות השאלות כיצד פעילות בקהילות דיגיטליות יכולה לסייע למעצבי מדיניות בממשלה או בארגוני חברה אזרחית? האם ניתן לראות בדיונים אשר משתמשים מקיימים ברשת כמקור לידע חדש? או מעניין? ובכלל מה למי שמקבל את ההחלטות בשמנו לבין מה שאנו משוחחים עליו ברשתות החברתיות? ומעל הכל, האם שיח ברשת יכול ללמד משהו חדש על הצרכים של אוכלוסיות שונות ומגוונות בעיתות של משבר ובאיזה אופן?
המאמר בו נדון השבוע עונה בדיוק על השאלות האלה.
בשנת 2020 ניגשו ד"ר ליהיא להט, ד"ר עומר קינן ופרופ' פרנצ'סקה סקלה לבחון מה קורה ברשת טוויטר בגל הראשון של הקורונה, טרום החיסונים, העולם הוכה תדהמה לנוכח כמות החולים והמתים (בעיקר בסין, בריטניה ואיטליה), אנשים נאלצו לסגור את בתי העסק שלהם, בוטלו מוסדות הלימודים והחל נוהל של ריחוק חברתי שהתבטא בסגרים ממושכים ובידוד.
בעת זו מומחים מהאקדמיה, רופאים וחברי פרלמנט ברחבי העולם, נפגשו כדי לעצב מדיניות שתתאים לתקופה. התחושה הייתה שהם מתעלמים או מנותקים מהחוויה האזרחית של מי שאותן תקנות הופכות להיות שגרת יומו
במחקר השתמשנו בתוכנה חיצונית כדי ליצור טבלאות שיח ואינטראקציה של כ-200,000 דיונים ברשת טוויטר ברחבי העולם. את התכנים הרבים קודדנו בהתאם לשתי תמות:
שלומות- Wellbeing - מה השיח מלמד על מצב הרווחה האישית של המשתמשים, חיפשנו שיח שונה ממה שנמצא באמצעי התקשורת המסורתיים.
תחושת זמן - רצינו להבין כיצד אזרחים בעולם חווים את הזמן בבית בסגרים. מתוך ההבנה שזה יכול ללמד משהו על הרווחה האישית שלהם.
נפגשנו פעמים ספורות עם עובדי משרד הרווחה דאז (כאמור שנת 2020) במטרה להכין רשימת ביטויים הקשורים ברווחה אישית אשר ישמשו לנו כמצפן תוכני בתוך שיח המשתמשים האין סופי.
בניתוח התכנים התייחסנו להיבטים הקשורים לשיח קהילתי ברשת: סטוריטלינג של אנשים ותיאור מפורט של חוויות אישיות, פחדים, רצונות, התמודדות עם אי-ודאות וסיפורים על עזרה הדדית, התגברות ועבודה אישית וקבוצתית לטובת שמירה על בריאות הנפש מוסד המשפחה והגברת תחושת הקרבה החברתית בתקופה של מרחק פיזי.
שיח המשתמשים העלה נושאים בוערים לסדר היום של מעצבי המדיניות כמו אלימות במשפחה כלפי נשים וילדים, כולל שימוש בנוסחי האשטג ואיורים המספרים על מקרים קשים של אלימות כלפי נשים. נשים וילדים הוצגו כמי שבסגרים כלואים בביתם ועל הממשלה להכיר בנושא זה ולפעול למען שמירתם.
חלק גדול מהמשתמשים השקיעו מזמנם כדי לסייע לאחרים, לעודד אותם ולשתפם בדרכים יעילות לשמירה על בריאות הנפש דווקא בימים אלה, לרבות מעגל שיח, מילים מעודדות ומדיטציה.
הפרקטיקות היו רבות ומגוונות. אבל הממצא המפתיע ביותר עסק בשינה. רבים מהמשתמשים תיארו באופן מפורט כיצד פרק זמן זה, של הגל הראשון של הקורונה, פגע באופן ניכר באיכות השינה שלהם. חלקם סבלו מעייפות יתר שהובילה לדכדוך וקוצר רוח שהשפיעו על היחסים בבית. נראה שנושא השינה שהיה כל כך בולט בשיח הקהילתי בטוויטר כמעט לא זכה לטיפול באף אחת מהמדינות שהטילו סגר על אזרחיהן.
שיח משתמשים בטוויטר וברשתות חברתיות נוספות, יכול ללמד על האופן בו קהילות מספרות את סיפורן, חושפות קשיים ומצוקות שאינם זוכים להד תקשורתי או ליחס מצד מעצבי המדיניות למרות חשיבותם. שיח משתמשים הוא גם מקור לנקודת אור בתקופות קשות, בעיקר כפי שנראה בפרקטיקות של עזרה הדדית . על כך שוחחנו במפגש שעסק בקהילות דיגיטליות בעת משבר (ראו בקישור הזה - http://surl.li/nhunf).
לסיכום, בעוד אנו עסוקים בימים אלה בהפעלה של קהילות וקבוצות בווטסאפ, עלינו לעצור מדי פעם ולשאול מה ניתן ללמוד מהשיח המצטבר של חברי הקבוצה. להבין מה עלה שם שיכול ללמד אותנו על צרכים, מצוקות או רעיונות חדשים ומקוריים. אחרי הכל, כשקהל גדול נפגש לאורך זמן לשוחח על מטרות וחוויות משותפות, נוצר בקרבו ידע חדש וחיוני לבניית המסוגלות והחוסן של הקהילה.
לקריאה נוספת:
Lahat, L., Keynan, O., & Scala, F. (2023). Capitalising on Twitter for Policy Learning during Crises: The Case of the Covid-19 Pandemic. International Journal of Public Administration, 1-10.
המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.
את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.
לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3
Comments