מאמר #11 משחקי התפקידים בקהילה

---

משחקי תפקידים היא פרקטיקה נהוגה בה המשתתפים עוטים על עצמם זהות אחרת ומגלים דמות דרכה,  הם לומדים על חוויות חייהם. המשחק עוזר להגדיל את האמפתיה ולהבין את צד האחר. 

המאמר  של השבוע מתאר סימולציה של משחק תפקידים כחלק משימוש בתרגיל חינוכי בדיאלוג קהילתי פארק לאומי, באזור הרי קרקונושה, בדרום מערב פולין. הפארק הוא אזור תיירותי סביבו קיים מתח סביב הגנת הסביבה לבין פיתוח כלכלי של האזור. הפארק מכיל מספר רב של קהילות ובעלי עניין ולכן נבחר לשמש כדוגמא במסגרת הקורס "דינמיקה של פיתוח בר קיימא", והוא נועד לתת לתלמידים חוויה ממקור ראשון של התמודדות עם אתגרים בבואם לפתור בעיות חברתיות-אקולוגיות קשות עם קונפליקטים ומתחים רבים.

למרות שמשחקי תלמידים לא בוצעו בנוכחות בעלי העניין האמיתיים, השתתפותם הובטחה על ידי הזמנת השותפים לדיון פומבי שבו הם קיבלו הזדמנות להביע את דעתם על מה ששמעו מהתלמידים שגילמו את התפקיד שלהם. במאמרים קודמים למדנו שחוסן קהילתי בנוי על היכרות, פתיחות ויכולת לעבוד עם מחלוקות וריבוי דעות והשקפות ובזה אנו עוסקים היום

מובילי הקהילה הציעו למשתתפי הקורס, לא רק להסתכל מקרוב על הסכסוך בקרקונושה, הקשור לפיתוח בר קיימא, אלא גם לקחת את המקרה כמעבדה להבנה מעמיקה של פתרון בעיות קהילתיות מורכבות. כיצד צרכים וערכים מגוונים יכולים מחד להפריד בין אנשים ומאידך לפתח בקרבם סקרנות כלפי האחר ופיתוח של שפה משותפת וקונצנזוס.

1. יישום: חינוך, תרגילי משחק, דיאלוג ציבורי

אודות הגישה

משחק תפקידים הוא כלי המספק תמיכה בתהליכי חינוך, ניהול ומשא ומתן. השיטה נתפסת כחשובה להוראת מיומנויות בין-אישיות, פתרון בעיות, הצפה ופתרון של קונפליקטים. משחק תפקידים יכול להיות טכניקה פשוטה למדי. הוא גמיש ביותר ומשאיר מקום להפגנת יוזמה ודמיון. השימוש במשחק תפקידים כטכניקה חינוכית או אימון נחשב לחלק ממערך רחב יותר של טכניקות שנודעו ביחד תחת השם הכללי - סימולציה. כלים אלה משמשים לעתים קרובות כדי לשפר את הלמידה במצבים מורכבים.

בתוך הקהילה משחק התפקידים משחזר מצבים יומיומיים אמיתיים וקורא למשתתפים להרכיב משקפיים חברתיים מגוונים כדי לבחון את "שאלת החיים יחד" ממספר נקודות מבט ועניין.

2. השיטה

התהליך כלל מספר שלבים. הקורס נערך על פני שני סופי שבוע. הפגישות נערכו באזור הסכסוך - הרי קרקונושה - ובנוסף התרגילים המתוארים להלן, כללו טיול שטח. הפרויקט החל בסמינרים בהם הציגו את המורכבות של המצב בהרי קרקונושה, מנקודות מבט מרובות הנשענות על דיסציפלינות שונות (אקולוגיה, מדעי החברה ועוד). כמו כן, התלמידים קיבלו הדרכה קצרה והכנה כיצד לנהל ראיונות עם בעלי עניין שונים. כדי לוודא שהמשתתפים פיתחו תמונה מקיפה של הבעיה ובכך למזער את ההטיה שלהם ביחס לנושא הנדון, המארגנים סיפקו להם הזדמנויות לפגוש נציגים מכל הצדדים של הסכסוך. התלמידים חולקו לחמישה צוותים, שכל אחד מהם היה אמור לייצג קבוצת בעלי עניין מוגדרת ולמלא את תפקידו הן במשא ומתן מדומה והן בדיון הציבורי. למשל הרשויות, ארגוני סביבה, תושבים ועוד. 

במהלך הדיון, כל צוות מילא את התפקיד של קבוצת בעלי העניין שראיינו. התלמידים נדרשו לשים בצד את נקודות המבט והידע האישי שלהם כדי לבטא באופן קרוב ככל האפשר את נקודות המבט והאינטרסים של בעלי העניין שהם גילמו.

הדמיית המשא ומתן הכינה את צוותי הסטודנטים לדיון ציבורי מול בעלי עניין אמיתיים. כל צוות קיבל את המשימה להציג בפני האורחים כיצד הם מבינים את האינטרסים ואת ההשקפות שלהם, כלומר לשקף עבורם, וכיצד הם ניהלו משא ומתן והסכמים תוך התחשבות באינטרסים אלו. תהליך זה היה אמור לפתח נקודות מבט חדשות על הסכסוך על ידי גילוי לבעלי העניין האמיתיים את ההתנהגויות שלהם בזמן ומקום שבו כל הצדדים נוכחים.

החוקרים סבורים שההשקפה המורכבת מלמידת נקודת המבט של כל הצדדים יכולה לערער על פרספקטיבה המבוססת על עימותים ואינטרסים.

3. תפקיד המדריכים

תפקידם המשמעותי היה לפקח על האופן שבו קבוצה קטנה של משתתפים התכוננה לייצג קבוצה של בעלי עניין. כל אחד התמקד בנושאים נבחרים בהתאם לתחום ההתמחות האמיתי שלו.

כך למשל לקבוצה שביקרה אצל בעלי עניין עסקיים הצטרף אדם בעל רקע כלכלי ו/או עסקי; 

4. השפעת התהליך על התלמידים

למרות שהסטודנטים קיבלו הדרכה קצרה והכנה כיצד לנהל ראיונות, יישום הטכניקות הללו התברר כקשה באופן מפתיע. הם לא הצליחו למנוע מדעתם האישית לזלוג לתוך התהליך. לעתים קרובות הם היו מעורבים בדיונים עם מי שחשבו כמוהם, והם נתקלו בקשיים עם אלה שחשבו אחרת.

האתגר הגדול היה לשאול שאלות שלא חשפו את נקודת המבט שלהם על הסכסוך וגם לא הציעו תשובה מסוימת למרואיין. 

דיון לאחר הסימולציה הראה כי תלמידים עברו קשיים בסימולציה עד לכדי מבוי סתום, אבל בסוף הקבוצה כולה פיתחה סוג של קונצנזוס. כדי להגיע לנקודה זו הם היו צריכים ללמוד כיצד לנהל את היחסים בין בעלי עניין שונים, להשיג אמון ולהקשיב למה שיש לקבוצות אחרות לומר.

פנינו לאן?

משחקי תפקידים בכל קהילה הם הזדמנות נהדרת לתהליך רפלקטיבי על מקומנו בקהילה כחברים או כמנהלים.

• כתבו לנו עד כמה אתם מאפשרים לעצמכם להתעניין בחוויות מרובות ומגוונות של חברי הקהילה שלכם? 

• האם אתם פתוחים כדי לאפשר להם לזלוג פנימה אל תוך הקהילה גם על חשבון "הצביון שלה"? 

• האם יש מקום לקיים משחקי תפקידים כחלק מהרחבת ארגז הכלים המתודי של הקהילה שלכם? 

• עד כמה תהליכים כאלה דרושים לנו בחברה הישראלית בתקופה של משבר ואיך הייתם מעצבים אותם?

האם למדתם משהו מעניין מאחד המאמרים שעזר לכם להטמיע שינוי בקהילה שלכם? שתפו אותנו.

לקריאה נוספת:

Krolikowska, K., Kronenberg, J., Maliszewska, K., Sendzimir, J., Magnuszewski, P., Dunajski, A., & Slodka, A. (2007). Role-playing simulation as a communication tool in community dialogue: Karkonosze Mountains case study. Simulation & Gaming, 38(2), 195-210.

המאמר סוכם ע"י ד"ר עומר קינן בשיתוף עם ההיברידיות.

את שאר המחקרים תוכלו למצוא פה באתר, וחשוב לנו לציין כי אנחנו מעלים אחת לשבועיים תקציר של מחקר העוסק בקשר שבין קהילות דיגיטליות לבין שינוי מדיניות ותוכניות עבודה בארגונים בקבוצת וואטספ שקטה.

לינק להרשמה להצטרפות לקבוצת מחקרים בקהילה שלנו - https://bit.ly/3Ld3eO3